#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. מה הם, ומה סובר התנא החולק 1) שבועות שתים שהן ארבע<br>2) ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע? 	1) שתים שאוכל ושלא אוכל, שהן ארבע אכלתי ושלא אכלתי. לר' ישמעאל אינו חייב קרבן אלא על העתיד לבוא.<br>3) שתים שנעלמה ממנו ידיעת טומאה ואכל קדש או נכנס למקדש, שהן ארבע שנעלמה ממנו ידיעת קדש או ידיעת מקדש. לר' עקיבא אינו חייב קרבן אלא על שנעלמה ממנו ידיעת טומאה.	שבועות ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. מה הדין לדעת התוס' 1) שקטן או נכרי יקיף לגדול 2) שגדול יקיף לקטן 3) שאשה תקיף לקטן? 	"כתבו התוס' (ד""ה ועל) :<br>1) בתי' א' לרב הונא הגדול חייב. לרב אדא פטור. ובתי' ב' כתבו שגם לרב אדא חייב.<br>2) לרב הונא הגדול חייב. לרב אדא מותר. והלכה כרב הונא.<br>3) מותר."	שבועות תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. אמר רבא בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר דומיא דשבועת שוא<br>1) היכן ריבתה 2) ולענין מה ? 	"1) רש""י (ד""ה וכדרבא) פירש מלשוא לשוא ב' פעמים, אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר. והתוס' (ד""ה בפירוש) כתבו שנראה כפירוש ר""ח שפירש שבדברות הראשונות כתיב לא תענה ברעך עד שקר ובדברות האחרונות כתיב עד שוא, לומר דשוא ושקר אחד הן.<br>2) מה שוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר, ואע""ג שלאו שאין בו מעשה הוא ותמיד אין לוקים עליו כאן לוקין כשם שלוקין על שבועת שוא."	שבועות ג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. כיצד רצתה הגמ' ליישב משנתנו כר' ישמעאל ולמלקות 1) הרי אוכל ולא אכל הוה לאו שאין בו מעשה 2) והרי יציאות השבת הוה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב""ד 3) והרי במשנה נאמר ידיעות ולא נאמר התראות? "	"1) ר' ישמעאל סבר שלאו שאין בו מעשה לוקין עליו. רש""י (ד""ה קסבר) כתב שסבר כן בכל התורה כולה. והתוס' (ד""ה וכדרבא) פירשו שדוקא לענין שבועה דרש לשוא לשוא בי פעמים שאם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר, שבשבועת שקר לוקין על לאו שאין בו מעשה.<br>2) ר' ישמעאל סבר שלאו שניתן לאזהרת מיתת ב""ד לוקין עליו.<br>3) הגמ' תירצה תני ידיעות דהתראות. ונראה מפי' רש""י (ד""ה אי הכי) שזה תירוץ גם לר' ישמעאל. והתוס' (ד""ה הא) כתבו שלר' ישמעאל מתניתין איירי בין לקרבן ובין למלקות ולכן שייך למיתני לשון ידיעות."	שבועות ג: - ד.ותוס'		
